דיני תעבורה

ההליך המשפטי המתנהל בבית המשפט לתעבורה מתנהל לפי סדר הדין הפלילי, זאת אומרת מוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה.

העובדות המצוינות בכתב האישום חייבות להיות מגובות בראיות שנאספות בהליך חקירתי ע"י היחידה החוקרת וכוללות בין הייתר עדויות שוטרים, עדויות עדי ראיה, בדיקת נשיפה במקרה של נהיגה בשכרות, תוכנית רמזורים במקרה של אי ציות לרמזור אדום. כל החומרים המבססים את החשד לעבירת תעבורה חייבים להיות מועברים לנאשם או לעורך דינו.

רק אם כל העובדות הוכחו במהלך המשפט, בית המשפט ירשיע את הנאשם ויגזור עליו עונש הקבוע בפקודת התעבורה.

ניקח למשל את עבירת הנהיגה בשכרות:

עבירת הנהיגה בשכרות מוגדרת בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ומנוסחת בזו הלשון:

העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור:

3)הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב;

סעיף 64ב – מגדיר מיהו שיכור:

"שיכור" – אחד מאלה:

(1)    מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2)    מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

(3)    מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:

(א)    נהג חדש;

(ב)    נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

(ג)     נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;

(ד)    נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

(4)    מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.

תקנה 169א לתקנות תעבורה מגדירה מהו משקה אלכוהולי ונותן מספרים מדויקים לסעיף 3 בהגדרת השכרות:

169א. בפרק זה –

            "אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

            "בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

            "בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

            "המידה הקבועה" – (נמחקה);

            "נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;

            "ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)    240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)    50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

מסנכרון כל המקורות המשפטיים ניתן לקבוע כי שיכור הוא מי שצרך משקה אלכוהולי וריכוז האלכוהול באוויר נשוף (בדיקה שנעשית ע"י מכשיר משטרתי הנקרא – ינשוף) עולה על 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף או עולה על 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם ( בדיקה אותה עושים בבית חולים).

בנוסף לאמור קיימים מקרים חריגים בהם המחוקק הקטין את כמות ריכוז האלכוהול המותרת ל 50 מיקרוגרם באוויר נשוף או 10 מיליגרם אלכוהול ב 100 מיליליטר דם במקרים של נהג חדש, נהג צעיר או נהג הנוהג ברכב העולה על 3,500 ק"ג.

המחוקק קבע עונש של עד שנתיים מאסר למי שיורשע בנהיגה בשכרות.

המחוקק מייחס לנהיגה בשכרות חומרה יתרה ולצד עונש המאסר קבע גם עונש מינימום של פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך שנתיים.

סעיף 39א לפקודת תעבורה קובע:

39א.הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

  כפי שהינכם יכולים לראות, כדי להבין ולהתמודד מול כתב אישום שמוגש בעבירת השכרות, מומלץ מאוד לשכור את שרותיו של עורך דין העוסק בדיני תעבורה. רק מי שבקיא בדיני תעבורה ועוסק בכך ביום יום, מכיר את כל המקורות הנורמטיביים ויכול לסייע לכם להתנהל מול המדינה ולהגיע לתוצאה עונשית מיטבית מבחינתכם.

בנוסף לעבירות הספציפיות, שר התחבורה התקין תקנות על פיהן על כל עבירה בה הורשעתם אתם מקבלים גם נקודות. צבירה של כמות נקודות הקבועה בתקנות, תגרור אחריה ענישה נוספת בדמוי פסילה מנהלית.

שיטת הניקוד מנוסחת כך:

544. הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן בחלק זה – נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השישית, יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע (בחלק זה – נקודות).

547. (א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, "נקודות תקפות" – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן בחלק זה – נקודות תקפות).

            (ב)   נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה.

            (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה.

            (ג1) מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).

            (ד)   (בוטלה).

            (ה)  חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), לפי העניין.

 אמצעי התיקון כאמור בתקנה 547(א) הם אלה, כולם או מקצתם:

(1)   קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם;

(2)   מבחן עיוני בנהיגה;

(3)   מבחן מעשי בנהיגה;

(4)   פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;

549. (א) נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.

            (ב)   נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס נוסף מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן. 

            (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן.

            (ג)   נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו.

            (ד)   נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210.

            (ה)  אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.

            (ו)    נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה.

כפי שהנכם רואים המחוקק לא הסתפק בעונש קונקרטי לגבי כל עבירה ועבירה, אלא גם קבע ענישה נוספת לעברייני תנועה סדרתיים בדמוי נקודות. צבירת אותן נקודות עלולה להוביל לפסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת.

להלן רשימת הנקודות:

על מנת להימנע מפסילה מנהלית של רישיון נהיגה, מומלץ לשכור את שרותיו של עורך דין העוסק בדיני תעבורה. עורך דין מנוסה יבחן את חומר הראיות יעזור לגבש קו הגנה או  במקרים המתאימים יצליח להגיע עם התביעה להסדר טיעון מקל בו תומר העבירה בה אתם מואשמים לעבירה חמורה פחות הגוררת אחריה ענישה קלה יותר וצבירה נמוכה יותר של נקודות.