ליווי משפטי בנושאים הקשורים למשרד הפנים
משרדינו מייצג אזרחים זרים הנשואים לאזרח ישראלי ומעוניינים להסדיר את מעמדם החוקי בישראל.
חשוב להדגיש כי זכותו של האזרח הישראלי לחיי משפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח ישראלי, במילים אחרות משרד הפנים רשאי לסרב ליתן מעמד חוקי לאזרח הזר הנשוי לאזרחישראלי וכפועל יוצא מכך להרחיקו מישראל.
הנוהל המסדיר את ההליך למתן מעמד לזר הנשוי לאזרח ישראלי הינו נוהל של משרד הפנים שמספרו 5.2.0008.
בהתאם לנוהל זה, במקרה של שני בני הזוג השוהים מחוץ לישראל, – עליהם לפנות לנציגות ישראל לצורך הגשת בקשה לכניסה לישראל. במקרה בו רק בן הזוג הזר שוהה בחו"ל והאזרח הישראלי שוהה בישראל– על האזרח הישראלי להגיש בקשה מקוונת (אין צורך להגיע פיזית) באתר של משרד הפנים. גם במקרה בו שני בני הזוג שוהים בישראל, על שני בני הזוג להגיש בקשה מקוונת.
ברוב המקרים בזמן בחינת הבקשה על ידי משרד הפנים, תינתן לאזרח הזר אשרת שהיה מסוג ב/1 שתאפשר לו באופן זמני – עד לסיום בחינת בקשתו לגור ולעבוד בישראל. האשרה תינתן למשך 6 חודשים כאשר בפרק זמן זה, במשרד הפנים יבחנו את הבקשה, במידה והבקשה תאושר, רק אז יתחילו בני הזוג בהליך למתן הייתר שהיה קבוע לאזרח הזר הנפרס לתקופה בת 4 שנים, במהלכה יקבל האזרח הזר אשרת שהיה מסוג א/5. בזמן בחינתו של כנות הקשר, אחת לתקופה יוזמנו הצדדים לראיון במשרד הפנים. כעבור 4 שנים, אם ישתכנעו במשרד הפנים כי הקשר כן, תוענק לאזרח הזר תושבות קבע בישראל.
זה המקום לציין שעל פי הנוהל אזרח זר המעוניין לצאת מחוץ לגבולות מדינת ישראל במשך התקופה בה נבחנת בקשתו למתן אשרת שהיה קבועה בישראל, יהא עליו להצטייד באשר כניסה חוזרת (אינטר ויזה) על מנת לחזור לישראל. במידה ולא יעשה כן – תוקף רישיונו של האזרח הזר יפוג עם יציאתו מישראל.
חשוב להדגיש כי משרד הפנים רשאי לבטל את אשרת השהיה ולהפסיק את ההליך המדורג בכל שלב וזאת אם ייווכח כי בני הזוג לא עמדו בנהלים, או מסרו מידע לא מלא ולא מקיף על מעמדתם הזוגי.
מסמכים שחובה להגיש למשרד הפנים על מנת שיבחן את בקשתכם ( ללא המסמכים האלה, בקשתכם לא תבחן):
- טופס בקשה
- שתי תמונות פספורט של כל אחד מבני הזוג
- תעודת זהות של הישראלי ודרכון זר של המוזמן בתוקף לשנתיים לפחות
- מכתב הסבר של בני הזוג בנוגע לקשר ביניהם
- תצהיר חתום של בני הזוג המאשר כי המסמכים אותם הגישו מקוריים ואמיתיים
- הוכחות לכנות הקשר וחיים משותפים לפחות מהשנה האחרונה ( למשל: חוזה שכירות משותף, חשבונות משותפים, מכתבים והמלצות של מכרים ובני משפחה המעידים על כנות הקשר וחיים משותפים).
- תעודת לידה מקורית, מאומתת של האזרח הזר.
- תעודת נישואין
- מצב אישי – תעודה ציבורית שהונפקה בחצי השנה האחרונה ממדינתו של האזרח הזרה המעידה על מצבו האישי.
- תעודת יושר
במידה ויוחלט במשרד הפנים על סירוב הבקשה, שני בני הזוג יוזמנו ללשכה, תימסר להם הודעת סירוב מנומקת, יבוטל רישיונו של האזרח הזר לשהות בישראלועליו יהיה לעזוב את ישראל תוך 30 ימים.
כאמור, בדיקת כנות הקשר לפי הנוהל המדורג נמשכת 4 שנים, במהלכם כל שנה, יבוצע לבני הזוג ראיון, במהלכו תבחן כנות הקשר. חשוב לציין כי תוקף האשרה לשהות ארעית בישראל, ניתנת למשך שנה, ובתום השנה, נערך לבני הזוג ראיון בו יוחלט האם להאריך את האשרה בשנה נוספת וכך במשך 4 שנים עד לסיום בדיקת כנות הקשר לפי הנוהל. חשוב לציין כי האחריות להארכת האשרה וקביעת הראיון היא על בני הזוג. אחת לשנה על בני הזוג להגיש בקשה מקוונת כ – 3 חדשים טרם תום תוקף רישיון השהייה הנוכחי.
חשוב שבהתנהלות מול משרד הפנים תהיו מיוצגים ע"י עורך דין העוסק בתחום שכן, משרד הפנים הינו גוף חשדן, שאינו מכיר אותכם, שברוב הפעמים מתקשה לתת אמון בעיקר באזרחים ממדינות חבר העמים לשעבר וזאת בשל ריבוי המקרים בהם נתקל בנישואים שאינם כנים שכל מטרתם להעניק אזרחות מתוקף נוהל זה לאזרח זר.
