דיני משפחה

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות ייחודית לפתור סכסוכים או ליתן החלטות בכל אחד מהנושאים הבאים:

תביעה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, שהסיבה לתביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה כאשר סכום התביעה אינו מוגבל.

ע"פ ההגדרות שנקבעו בסעיף 2 לחוק, בן משפחה הוא כל אחד מאלה:

בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
נכדו;
הורי הוריו;
אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;

הנושאים בהם לבית המשפט לענייני משפחה תהיה סמכות לדון ( חשוב לציין כי מדובר בסמכות בלעדית, דהיינו, אם תוגש תביעה לבית משפט אזרחי אחר, התביעה תמחק או תועבר להמשך בירור בבית המשפט לענייני משפחה):

• תביעה למזונות או מדור
• תביעה הקובעת אבהות או אימהות
• תביעה בעניין החזרתו של קטין חטוף – לדוגמא אבא עם אזרחות זרה לקח את הילד למדינה אחרת במטרה להשתקע בה בניגוד לרצון או הסכמת האם.

וכן תביעה לפי אחד החוקים הבאים:

חוק גיל הנישואין,
חוק השמות,
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;
חוק קביעת גיל,
חוק הירושה, לרבות תביעה שעניינה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), – בני זוג בעלי דת שונה.
חוק יחסי ממון בין בני זוג,
חוק אימוץ ילדים,
חוק למניעת אלימות במשפחה,
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד),
הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008
הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010,

זוהי רשימה ממצה של הנושאים והתחומים בהן ידון בית המשפט לענייני משפחה.

יחד עם זאת, למרות שבית המשפט מוסמך לדון בקשת רחבה של תיקים, מרבית בעלי הדין יפגשו בבית המשפט לענייני משפחה עם סיוםמערכת היחסים הזוגית שלהם ויהיהברצונם להסדיר את הזכויות אל מול החובות שלהם הקשורים לחלוקת רכוש, משמורת ילדים וגובה המזונות במידה ויש להם ילדים משותפים מתחת לגיל 21.

לגבי חלוקת הרכוש, ברוב המקרים מדובר בנושא מורכב ונפיץ שכן בהרבה מהמקרים, הליך הגירושין מלווה בכאב, תסכול, כעס וסבל שלעיתים הרגש השלילי מעודד ,אצל הצד שחושב עצמו כנפגע, ברצון לנקמה.
המחוקק היה מודע למצב המורכב בהם עשויים להימצא בני הזוג שיחסיהם עלו על שרטון ולכן ובין ייתר הסיבות ( כמו למשל מעורבות ילדים בהליך שעלולים גם הם להיפגע) קבע כי הדיון בבית המשפט לענייני משפחה יתקיים בדלתיים סגורות, היינו אף אחד חוץ מבעלי הדין לא יהיה רשאי להיות נוכח באולם בזמן הדיון.

לעניין אופן חלוקת הרכוש שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים המחוקק קבע זאת בחוק יחסי ממון ועשה הבחנה בין זוגות שעשו הסכם ממון לפני הנישואין, במהלך הנישואין או לקראת הגירושין לבין זוגות שלא עשו הסכם כלל.

סעיף 3 לחוק יחסי ממון קובע כך:

לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראו כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.

במילים אחרות, אם בני הזוג לא עשו הסדר ממון באף אחד מהשלבים אותם ציינתי לעיל יחול עליהם הסדר איזון משאבים. חשוב להדגיש כי סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון מכיל את האיזון גם לגבי זכויות עתידיות שאחד מבני הזוג יקבל בעתיד כגון: פנסיה, פיצוי פרישה, קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות.

הסדר איזון המשאבים נקבע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג וקובע כך:

עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, בכפוף לסייגים הבאים:

• נכסים שהיו לאחד הצדדים לפני הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין
• גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח הלאומי, או פיצוי הנפסקו לאחד מבני הזוג המגיעים לאחד מבני הזוג (למשל בהסכם ממון) כי שווים לא יאוזן ביניהם.

חשוב לציין כי הזכות לאיזון המשאבים תהיה לכל אחד מבני הזוג גם לפני ההליך הרשמי של גט בבית הדין הרבני או במקרים מיוחדים התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה וזאת בתנאי שחלפה שנה מיום שהוגשה תביעה לערכאה מוסמכת להתרת נישואין, לפירוק שיתוף או חלוקת רכוש.

על מנת לקבל את כל הזכויות המגיעות לכם חשוב לשכור את שרותיו של עורך דין הבקיא בתחום שידאג שתקבלו את זכויותיכם וידאג להילחם עליהן בבית המשפט.